יחיד מהנקודות הכי קשה לעשות בחיים, לא רק גולף, הוא להתמודד עם צעירים. במשך הזמן שלי במועדון פרטי תרתי משמע צפיתי בילדים גדלים מול אני והתרגלתי להתמודד עם ילדים בטווח גילאים בכל מקום מ4 שנים עד גילי שלו (22). היו מקרים איפה הם מעלים אותי במעלה הקיר ואני רוצה כלום בכלל תוספת מאשר לצרוח עליהם, מה שלצערי אני לא יכול לעשות. מקרים אחרים הם יכולים להיות נדיבים כמו כל חבר, להביא לי אוכל או אפילו לתת לי טיפ. כל הסיבוב אני רק רוצה לדבר על איך ילדים יכולים להשפיע על מקום העבודה וכיצד ניתן הטוב ביותר להתמודד איתם כאשר עובדים במועדון פרטי.
ילדים של חבר מועדון מדינה הם לא בדרך כלל הכי נעימים להתמודד איתם, במיוחד ביום עבודה קדחתני כרגע. רובם נכנסים לחנות ולהתחיל לשאול שאילתות אקראיים לגבי דברים רק מהסיבה ש הם רוצים לשמוע אותך נותן להם תשובה. זה זהה לרוב צעירים והדרך הקלה ביותר להיפטר מהם היא רק להפסיק לענות על החששות. מצד שני זה יכול להיות מסובך עבודה כאשר יש להם הורים עומדים בקרבת מקום קונים ורואים זאת כחובתך לבדר את הצעיר שלהם. אני אף פעם מחשבות עושה את זה אם אין כמעט שום דבר אחר לעשות אבל אני הייתי לא לקחת בחשבון מטפלת כחלק מתיאור התפקיד שלי. עם הרבה מהצעירים והמבוגרים צעירים הטלוויזיה וכורסאות נעימות בדרך כלל לתקן כל בעיות מהר כשהם הולכים לתוך החנות. ילדים בגיל העמידה אזור הם הדילמה צעירים, זקנים מספיק כדי לדעת משופר אבל מדי צעיר לאכפת. זה יכול הכוונה על בקשות מגוחכות כמו מנסה להוציא מועדונים ספציפיים או מנסה על יקר הנעלה, רק כי אין להם כלום טוב יותר לעשות והם יודעים שהם יכולים לצאת מזה.
מדי פעם ילדים צעירים יגשו אליי לדלפק וישאלו אותי אם הם יכולים לצאת לשחק. בעוד הם יודעים השלם יפה שהחוקים אוסרים עליהם לשחק עד שלוש:30 אחר הצהריים בימי חול וחמש:30 בסופי שבוע, בכל מקרה הם שואלים כל הזמן. זה מציב אותי במקום מסובך מהסיבה ש אני צריך לבחור בין ציות לכללים עד האותיות, ולתת למישהו לצאת לשחק שאני יודע שלא ישתתף בוראה עם קצב משחק סטנדרטי או חברים אחרים. רוב קריאות השיפוט הללו מגיעות מניסיון ולהכיר